"ירושלים וצפת חייבות לדבר"

צפת. אחד המקומות היפים בארץ ועירם של המקובלים. היסטוריה של למעלה מאלפיים שנה. עיר של רוח, יהדות, אמנות ויצירתיות. במאה השש עשרה היא היתה, אפילו, עיר של יזמות, יזמים יהודים הקימו בה מפעלי אריגה ודפוס והעיר שגשגה מבחינה כלכלית.

סיירתי בצפת יחד עם ראש העיר אילן שוחט. צפת, בראשותו, נמצאת בתנופה של עשייה, מתפתחת ומתעוררת לחיים. בחודשים האחרונים ביקרתי בצפת כמה וכמה פעמים כחלק מהיוזמה הלאומית בגליל העליון אותה אני מוביל יחד עם כל הרשויות המקומיות בגליל המזרחי. יוזמה שכל מטרתה היא לקדם את האזור כולו, לייצר מקומות עבודה באזור ולמנוע בריחה של צעירים שהעיר כל כך זקוקה להם.

הרבה תהפוכות עברה צפת. ב-1837 פקד אותה רעש אדמה אדיר שגרם לחורבן והרס רב. היו מי שאמרו שקנאתה של ירושלים בצפת הביאה עליה את רעידת האדמה. "לא נתמלאה ירושלים אלא מחורבנה של צפת".

כיזם וכירושלמי אני לא אוהב את המשפט הזה. אני מאמין שירושלים וצפת חייבות לדבר אחת עם השנייה. זה לא קרה הרבה שנים, מדינת ישראל לא התייחסה לצפת כפי שראוי היה להתייחס אליה. ירושלים לא קינאה בצפת, היא התעלמה ממנה. אבל ירושלים חייבת להתחיל להסתכל החוצה. לראות את הדרום והצפון, לסייע לאזורים הללו לייצר ולגדול. אנחנו לא יכולים לשבת בכנסת ולראות רק אותנו ואת המרכז. אני מאמין שבעבודה משותפת מגיעים להישגים, ששני הצדדים מרוויחים. קנאה מובילה רק לחורבן, חברות ושיתוף פעולה מובילים לאור גדול.

אראל מרגלית ,
1 תגובות